OCD — הפרעה טורדנית־כפייתית — מתבטא במחשבות, דימויים או דחפים חודרניים שמעוררים מצוקה, ובפעולות או טקסים שנועדו להפחית אותה. הטקסים יכולים להיות גלויים, כמו רחצה, בדיקה או סידור חוזר, וגם סמויים, כמו חזרה על משפטים בראש, ניתוח ממושך של מחשבה או בקשת אישור והרגעה שוב ושוב. חשוב לדעת: עצם הופעתה של מחשבה אינה מעידה על כוונה, רצון או פעולה. מחשבות לא רצויות יכולות להופיע אצל כל אדם. ב־OCD הקושי נוצר מהמשמעות שמייחסים למחשבה ומהמאמץ להשיג ודאות מוחלטת או לנטרל אותה. מעגל ה־OCD 1.

אירוע טראומטי עלול להמשיך להשפיע גם לאחר שהסכנה חלפה. הגוף והנפש נשארים במצב של דריכות, וזיכרונות, חלומות, הימנעות או תגובות גופניות מופיעים כאילו האירוע מתרחש מחדש. אצל חלק מהאנשים מדובר בפוסט־טראומה, ואצל אחרים — במיוחד לאחר פגיעות מתמשכות או חוזרות — התמונה עשויה להיות מורכבת יותר. מה ההבדל בין PTSD לפוסט־טראומה מורכבת? פוסט־טראומה יכולה לכלול חודרנות של הזיכרון, הימנעות מתזכורות, שינויים במחשבות וברגש ודריכות יתר. בפוסט־טראומה מורכבת עשויים להתווסף קשיים מתמשכים בוויסות ר

מחשבות טורדניות הן מחשבות, תמונות או דחפים שמופיעים בניגוד לרצוננו ומעוררים פחד, אשמה או ספק. הן יכולות לעסוק בפגיעה באדם קרוב, באובדן שליטה, בבריאות, במיניות, בדת, בזוגיות או בצורך לעשות דברים “בדיוק נכון”. דווקא מפני שהמחשבה מנוגדת לערכים של האדם, היא עלולה להרגיש מאיימת במיוחד. חשוב לדעת: מחשבה אינה מעשה עצם הופעתה של מחשבה אינה מעידה על רצון, כוונה או סבירות לממש אותה. במקרים רבים האדם נבהל מהמחשבה ושואל את עצמו: “למה חשבתי את זה?”, “מה זה אומר עליי?” או “אולי בכל זאת אני

חרדה היא מערכת אזעקה טבעית שנועדה להגן עלינו. כאשר היא פועלת בעוצמה גבוהה מדי, בתדירות גבוהה או גם כשאין סכנה ממשית, היא עלולה לצמצם את החיים ולהשפיע על השינה, הלימודים, העבודה, הקשרים החברתיים והמשפחה. איך פועל מעגל החרדה? בטיפול CBT לומדים לזהות את הקשר בין חמישה מרכיבים: המצב, המחשבות שעולות, התחושות בגוף, הרגש והתגובה ההתנהגותית. לדוגמה, מצב לא מוכר עשוי לעורר מחשבה ש״משהו רע יקרה״, תחושות כמו דופק מואץ או כאב בטן, ובהמשך הימנעות או בקשת הרגעה. מה משמר את החרדה? הימנעות מ

קלפים טיפוליים יכולים לפתוח שיחה כאשר קשה למצוא מילים. התמונה, הצבע או הדמות מאפשרים לילד, למתבגר או למבוגר להתבונן בחוויה באופן עקיף, בטוח וסקרני יותר. הקלף אינו קובע מה האדם מרגיש — המשמעות נוצרת מתוך הסיפור האישי שהוא מעניק לו. כיצד עובדים עם קלף? המטפל מציג תמונה או מספר אפשרויות ומזמין בחירה חופשית. במקום לפרש עבור המטופל, שואלים שאלות פתוחות: מה מושך אותך בתמונה? מה הדמות אולי מרגישה? מה היא צריכה עכשיו? מה בתמונה מזכיר משהו מחייך? דוגמה לתרגיל בוחרים קלף שמייצג מצב מאת

התאפקות, פחד מהשירותים והכתמת צואה הם קשיים שכיחים בילדות. הם אינם מעידים על עצלנות או דווקאיות. לעיתים נוצר מעגל: יציאה כואבת או עצירות יוצרות פחד, הילד מתאפק, הצואה מתקשה — והפחד מתחזק. מה חשוב לבדוק? כאשר מופיעים כאב, יציאות קשות, דימום, בטן נפוחה או הכתמה חוזרת, חשוב לפנות לרופא ילדים ולבדוק עצירות או גורם רפואי אחר. טיפול תרופתי יינתן רק בהנחיית רופא. כיצד הורים יכולים לעזור? • להגיב ברוגע, ללא כעס, בושה או ענישה. • ליצור ישיבה קצרה ונעימה בשירותים לאחר ארוחה, עם תמיכה ל